מָה הַקֶּשֶׁר לָעֲשִׂיָּה שֶׁלּך ⁉️
הַבְלָגָה
בלעתי; ספגתי; התאפקתי;
שתקתי; עצמתי עיניים;
חרקתי שיניים; החלקתי;
זרמתי; עברתי לסדר היום;
השלמתי…
הרבה מילים וניבים,
גם בעברית וגם בשפות אחרות,
שמתארים סיטואציה שלא
היתה לנו נוחה,
ואנחנו – הִבְלַגְנוּ.
ההבלגה יכולה להיות בקשר
לזלזול בזמן שלנו,
בערך של השירות שלנו
או בטון/ סגנון הדיבור אלינו.
אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תקציר שלו בסוף הבלוג
ב"פינת הגאון" 😊
האם נכון להבליג⁉️
בעיני זו שאלה של מינון,
כי לפעמים אנחנו מבליגים
כדי לדוגמה לא לריב
עם בני משפחה או חברים.
אנחנו מוחלים על משהו
שלנו לא נוח,
כי אנחנו מעדיפים את היחסים.
אבל לעיתים הדפוס הזה של הבלגה
הוא רק בסיטואציה מסויימת,
או רק עם מישהו ספציפי
שבתחושה שלנו היחס שלו
"כבר עבר כל גבול" !
מה המחיר שאנחנו משלמים על הַבְלָגָה ⁉️
כשהאסטרטגיה שלנו היא תמיד להבליג;
כאשר איננו יוצרים הַגְבָּלָה על הזמן
או הזמינות שלנו;
כשאנחנו לא אומרים למישהו אחר
"לא" או "עד כאן" –
אנחנו בעצם אומרים "לא" למשהו
שחשוב לנו!
זה יכול להיות פגיעה בזמן שלנו,
או בפנאי שלנו, או באנרגיה שלנו,
כי כשאנחנו מבליגים שוב ושוב ושוב,
אי הנחת מצטברת אצלנו,
ולעיתים היא פורצת מאיתנו
לא בנעימות, לא בצורה מכבדת,
אלא בכעס על אותו אחד שחצה את הגבול שלנו
או אפילו על מישהו אחר.
דוגמאות לחציית גבול של לקוחות
זמן וזמינות
הטכנולוגיה מבלבלת אותנו:-
מצד אחד כולנו ב WhatsApp
בלאו הכי,
ולכן אנחנו רואים מהר
(שלא לומר מיד..)
כל הודעה שנכנסת.
מצד שני, רובנו ככולנו
לא עוסקים בהצלת חיים,
או בניהול משברים,
ולכן אין אלינו פנייה
שהיא דחופה באמת.
בענין הזה אותה
טכנולוגיה ואפילו אפליקציה בדיוק
יכולות לעזור לנו ליצור בקלות
את הַהַגְבָּלָה בין שעות העבודה
ומתן השירות שלי
לבין שעות הפנאי שלי.
זה יכול להיות ע"י 2 קווי טלפון שונים,
אחד עסקי ואחד פרטי,
וזה יכול להיות ע"י הודעה אוטומטית
שנשלחת בשעות מסוימות
לכל מי שפונה
זלזול בערך של השירות שלנו
זו כבר חציית קו מסוג אחר,
עם בקשות או אמירות שמטרתן
לקבל מאיתנו שירות מעבר למה שסוכם,
או להיעזר במקצועיות שלנו
מבלי לשלם עבורה.
אלה פניות או בקשות מסוג של
"יש לך דקה להסתכל על…"
או "אני רוצה רק שינוי אחד קטן".
יש תחומים כמו עיצוב גרפי
או עיצוב פנים שבהם זו תופעה
כל כך נפוצה, שבטופס ההזמנה
מצויין במפורש כמה סבבים של "תיקונים קטנים"
המחיר כולל, וכמה יעלה כל סבב נוסף.
ראשית, אני ממליצה לך לוודא,
שההסכם שלך אכן מפרט את זה,
ושיש גם הגדרה ברורה מה נחשב תיקון קטן
ומה נחשב תיקון גדול,
כי לשנות עיצוב מבחינת גודל או פריסה
זה ממש לא בלחיצת כפתור!
הבעיה שאני מזהה אצל הרבה עצמאים
שאמנם ההסכם שלהם מפורט וכתוב מצויין,
אבל קשה להם ליישם.
ולכן גם כשהלקוח מיצה כבר
את כמות התיקונים המוסכמת,
הם ממשיכים "לזרום" עם כל בקשה לשינוי.
הם חורקים שיניים, מתעצבנים
אבל נענים לבקשה הנוספת.
וזה אומר שהלקוח שלהם לא משלם,
אבל הם עצמם משלמים בבריאותם.
יש אנשים שהם מטבעם "Takers"!
הם ינסו לקחת עוד ועוד ועוד,
אם לא נציב בפניהם הַגְבָּלָה!
לעצמאים שמתקשים
לדרוש תשלום נוסף
למרות שזה כתוב בהסכם שלהם
אני ממליצה לתרגל אסרטיביות:-
כבר כשמגיעה בקשה לתיקון קטן
והוא האחרון לפי ההסכם,
ליידע על כך את הלקוח
בהודעה עניינית קצרה
(כל בינה תשמח להציע לך נוסח
בהתאם לסגנון שלך).
ולאחר שביצעת את התיקון,
בזמן המסירה של הגירסה העדכנית –
להפנות שוב את תשומת הלב
של הלקוח, שזה היה "תיקון קטן"
אחרון,
ומכאן יש תשלום על כל תיקון קטן נוסף.
סגנון אישי לא נעים
זה יכול להיות בהרמת קול של הלקוח;
זה יכול להיות במניפולציה רגשית
לדוגמה להטיח בסוכן ביטוח
"רק לקחת פרמיה אתם יודעים"
או זלזול במקצועיות שלך
לדוגמה "חשבתי שאפשר לסמוך עליך…"
זה עלול להיות מידרון חלקלק,
כי אם היבלגת פעם אחת,
זו כנראה תהיה הפעם הראשונה,
אבל ממש לא האחרונה
שהלקוח מזלזל בך.
לכן חשוב להגיב כבר בפעם הראשונה
בצורה אסרטיבית,
כדי למתוח את קו הגבול בין הכלה
("הוא באמת מאוכזב") והבלגה
לבין הסכמה לסגנון הזה.
איך ליישם
אני מציעה לך לשאול את עצמך 3 שאלות:-
- האם זה אירוע חד פעמי או דפוס שלי ?
- מה המחיר או המחירים שאני משלם על ההבלגה שלי ?
- איך להציב מעתה גבול ברור בצורה מכבדת ?
ואז להיערך עם הודעה אסרטיבית לסיטואציה
דומה עם אותו לקוח או עם לקוחות אחרים,
לדוגמה:-
"בהמשך לשיחתנו האחרונה,
חשוב לי להבהיר שאני כאן
כדי לתת לך שירות מקצועי ומסור.
עם זאת, השיח בינינו חייב להישמר
בצורה מכבדת ובגובה העיניים,
ללא הרמת קול.
כדי שנוכל להתקדם בצורה יעילה,
אשמח לקבל ממך בכתב את הנקודות
שחשוב לך לפתור,
ואחזור אליך בהקדם עם ההתייחסות שלי"
כל בינה תיתן לך בין רגע עוד כיוונים או הצעות
להודעה אסרטיבית כזו.
פינת הגאון
🤐 הַבְלָגָה היא כאשר
משהו לא נעים לנו
ואנחנו לא מותחים קו אדום
של "עד כאן"!
🧑🤝🧑לעיתים זו בחירה,
להעדיף את השמירה על היחסים
כי חוסר הנחת שלנו אינו גדול.
🤐🤐הסכנה היא כאשר
הַבְלָגָה הופכת לדפוס.
כי אז אם איננו אומרים למישהו
"עד כאן" או "לא",
אנחנו אומרים בעצם "לא"
למשהו שחשוב לנו,
שזה הזמן שלנו,
או הפנאי שלנו,
או האנרגיה והבריאות שלנו
😡 סכנה נוספת היא
שנצבור הרבה הבלגות
ואז אי הנחת עלולה להתפרץ
בכעס על מי שחצה בהרגשה שלנו
את הגבול שלנו,
או אפילו על מישהו אחר.
🫷🏻הרבה אנשים הם "Takers"
שאם לא תהיה להם הַגְבָּלָה,
הם ינסו לקחת ממך עוד ועוד ועוד,
ללא תשלום נוסף.
🖊️כדאי לך לוודא
שטופס ההזמנה שלך
(הסכם השירות שלך)
כולל הגבלה מפורשת של
היקף השירות המקצועי שלך,
לדוגמה אצל מעצבים גרפיים –
כמה סבבי "תיקונים קטנים" כלולים במחיר.
💪🏻אם דאגת לעגן בהסכם
את "גבולות הגיזרה" שלך,
אבל תכל'ס קשה לך ליישם אותם
כשלקוח מזלזל בזמן שלך,
או בשירות המקצועי שלך,
או באופן הפנייה שלו,
כדאי לך לשאול את עצמך 3 שאלות:-
- האם זה דפוס אצלך ?
- מה המחיר של הַהַבְלָגָה שלך ?
- איך להציב גבול מעתה בצורה מכבדת?
ואז להיערך עם הודעה אסרטיבית
כדוגמת זו שהיצעתי מעלה
