לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם

הוֹקָרָה – כְּלִי נִפְלָא לשת"פ וּלְחוֹסֶן

א' שואלת בקבוצה של עצמאיות
בהקשר של מתנה לשנה החדשה:-
"לקוחה שלי שעד כה פנתה אלי
בכל פעם לפרוייקט קטן מסויים,
סיכמה איתי כעת על 'ריטיינר' חודשי
ובא לי לקנות לה מתנה לראש השנה"

אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תקציר שלו בסוף הבלוג
ב"פינת הגאון" 😊

רב התגובות שהיא קיבלה היו
בסגנון של "בל תעזי"
(שזה אומר:
בל תעזי להתחיל עם זה,
כי כך את יוצרת מחוייבות למתנה מדי שנה).

אני לגמרי יכולה להבין את העצה הזו,
כי באופן דומה מעסיק שנותן "מתנות לעובדים"
במשך כמה שנים קובע בכך "נוהג"
שהוא כבר חלק מתנאי ההעסקה אצלו
ולכן אם יחדל לתת מתנה בחג,
זו ממש הרעת תנאים.

מה אני יעצתי לה ולמה ⁉️

אני היצעתי לה משהו אחר:
אם היא הרגישה רצון להעניק
לאותה לקוחה מתנה לקראת ראש השנה,
שהיא אכן תקנה לה משהו,
ותצרף לו ברכה,
שבה היא מדגישה שהמתנה היא
לרגל תחילת העבודה כ'ריטיינר' !

אחרי הכל, אם עסק מתחייב כלפי ספק
להסכם חודשי קבוע,
זה אומר שהעסק בצמיחה,
יש לו יותר נפח עבודה
ויותר צורך בשירות של אותה עצמאית,
ולא חשוב אם היא עו"ד,
כותבת תוכן או מעצבת גרפית.

המלצתי לה להוקיר את אותה לקוחה
על הצמיחה העסקית שלה
שהיתה משמעותית במיוחד לאחרונה,
ולאחל לה שהעסק שלה ימשיך לצמוח.

ואז הוספתי, שמתנה מקסימה בהקשר הזה
תהיה לדוגמה עץ בונסאי או עציץ יפה.
בעיני מתנה כזאת תשמח את הלקוחה שלה,
כי נעים לנו שרואים אותנו,
ונעים לנו כשמוקירים אותנו.

הכח של הוקרה
("עידוד" בשפה האדלריאנית)

יש לנו נטייה להפליג בשבחים
"אתה תותח", "את אלופה"…
ולצערנו השיח המוקצן ברשתות
(של שבח מצד אחד ושל קטילה מצד שני)
רק מעצים אותה.

אלפרד אדלר עשה הבחנה חשובה
בין "שבח" לבין "עידוד".
לפי התפיסה האדלריאנית
עידוד הוא כלי מרכזי לבניית חוסן, בטחון עצמי
ותחושת שייכות.

שבח (Praise): מתמקד בתוצאה הסופית
ובשיפוט החיצוני
("אתה הכי חכם", "הציור הזה מושלם", "את אלופה").
שבח יוצר תלות באישור חיצוני, פחד מכישלון, תחרותיות
נטייה להשוואה לאחרים.

עידוד (Encouragement): מתמקד בדרך, במאמץ,
בהשקעה ובשיפור האישי.
ההשוואה היא שלי היום לעומת מי שהייתי אתמול.
("ראיתי כמה התמדת בזה", "למדת לבחינה כל כך יפה").
עידוד בונה מוטיבציה פנימית ואמונה ביכולת העצמית.

כשאדם מקבל הוקרה אותנטית או עידוד,
המוח משחרר דופמין ואוקסיטוצין.
ההורמונים האלה מגבירים את תחושת השייכות,
הנינוחות והמוטיבציה הפנימית.
לכן עידוד מעודד אותו להמשיך לפעול,
להתמיד, ללמוד, לנסות, להתנסות.

זו הסיבה שבהדרכת הורים
ממליצים להורים לא להתייחס למה שלא עובד
("למה החדר שלך נראה כמו שדה קרב?")
שזו פעמים רבות הנטייה האוטומטית.
אלא להתמקד בחוזקות של הילדים,
ולעודד אותם כשהם פועלים בהרמוניה
("יופי שאספת הכל מהרצפה לקופסה").

זה יישום נוסף של העיקרון ש
"מָה שֶׁמּוּאָר – צוֹמֵחַ" 

"לפרגן" מילה שלא קיימת בשפות אחרות

הידעת ?
השורש של פירגון הגיע אלינו לעברית מאידיש
שאימצה מגרמנית שורש דומה
שמשמעותו 'לשמוח עבור מישהו
שמגיע לו הטוב שהוא קיבל.

אין בשפות אחרות מילה אחת מקבילה לפרגון.

איך זה קשור לעשייה שלך ⁉️

בסדנת המכירות שלי
אני מדגישה את הכלי של הוקרה
ותמיד אני מחדדת,
שאני ממליצה להרבות בהוקרות
לא רק בשיחת מכירה,
אלא גם בחיים עצמם!

הרבה פעמים אני מספרת
על הקפה שגיסי מכין לאחותי
מדי יום, כבר יותר מחמישים שנה,
שלדבריה הוא יותר טעים מהקפה
שהיא מכינה לעצמה.
נו טוב, גיסי באמת משקיע בהכנה שלו.

בסדנה אני מדגישה כמה חשוב לחפש
את ההזדמנות הראשונה
להוקיר את מי שמתעניין בשירות שלך
על עצם זה שהוא מחפש פתרון לבעיה שלו.

הרבה פעמים אני שומעת
או קוראת בהודעות אוטומטיות
"תודה שפנית אלי".

זאת לא הוקרה,
ובעיני גם אין סיבה לאמר 'תודה' כשפונים אלי!
מי שפונה אלי ומתעניין בשירות שלי
לא פונה אלי למעני.
הוא פונה אלי כדי לפתור כאב שלו,

ולכן הוקרה (ולא תודה)
על הפנייה שלו
היא התגובה הנכונה:-
"מצוין שחשוב לך למצוא…"
"כל הכבוד שאתה פונה,
כי הרבה אנשים במצבך ממשיכים לסבול".

גם מילים אחרות של שבח הן מצוינות להוקרה,
מילים כמו:-
יופי, מעולה, נהדר.

היישום: הוקרה של אחרים
והוקרה עצמית 

הינה כמה רעיונות איך לתרגל מדי יום
את השריר שלך של פירגון/ הוקרה/ עידוד:-

אם זיהית בזמן אמת פעולה חיובית
של מישהו או שלך ושיבחת על כך מיד – מעולה 👏🏻

אם זיהית בזמן אמת מחשבה שלך שהיא "מורידה"
(שלילית) – לנסח אותה מחדש
עם דגש על מה שיש (יצא לי חרוז ☺️)

בסוף כל יום – לשלוח הודעת הוקרה קצרה
לאדם אחד לפחות

בסוף כל יום – להוקיר את עצמך על 3 דברים
באותו יום שאיתגרו אותך ועשית בכל זאת,
כגון תעוזה, הרחבת איזור הנוחות או התמדה.
הדגש הוא על העשייה שלך, על הדרך שלך,
ללא קשר לתוצאה שהישגת או שרצית להשיג.

אפשר לעשות את זה רק במחשבה,
עדיף לרשום את זה במחברת
שהשם שלה "ההצלחות שלי".

בסוף כל יום – להוקיר את עצמך על דבר אחד
שעשית באותו היום טוב יותר מאשר אתמול
או בעבר.

בסוף כל שבוע – הציעו בקבוצות שאתם חברים
בהן "יום תעופה עצמית".
אני הנהגתי את זה בקבוצה של עצמאים,
ואני מתמידה להזמין בכל יום שישי את חברי הקבוצה
לשתף אותנו במשהו ששימח אותם השבוע
או גרם להם גאווה.
האם כולם מגיבים ? ממש לא כולם.
האם אני מתמידה ? כמובן, גם כי אני
מאוד מאמינה בזה
וגם כי ככה אנחנו משתתפים בהצלחות של חברינו
ומפרגנים למי שמשתפים.

מה מכל הרעיונות שלי
יש לך כוונה ליישם עוד היום ⁉️

פינת הגאון

💯יש לנו נטייה להפליג בשבחים
("אתה תותח", "את אלופה")
והשיח המוקצן ברשתות
(לשבח או לקטילה)
רק מעודד את זה

↔️בשיטה האדלריאנית
מבחינים בין "שבח"
לבין "עידוד"

שבח – מתמקד בתוצאה;
הוא מגדיל תחרותיות,
נטייה להשוואה לאחרים,
תלות באישור חיצוני.

"עידוד" – מתמקד בדרך,
בהתמדה, בהשקעה, בלמידה
ובונה חוסן, בטחון עצמי ותחושת שייכות.

⬆️ הוקרה (או עידוד) היא כלי נפלא
גם בתקשורת עם אחרים
וגם בשיח הפנימי עם עצמנו.

💪🏻 זה שריר שצריך לתרגל.
בפיסקה האחרונה מעלה
נתתי כמה וכמה דוגמאות
גם להוקרה של הזולת
וגם להוקרה עצמית.