עַל מַעַגְלֵי הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלְּךָ שֶׁגְּדוֹלִים מִמָּה שֶׁנִּדְמֶה לך!
בשבוע שעבר קרו לי 3 דברים,
שבעצם היו מסרים או תזכורות עבורי
ובעיני הם קשורים היטב גם לעשייה שלך
(אחרת, איזה טעם יש לך לקרוא
את מה שקרה לי? ☺️)
אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תקציר שלו בסוף הבלוג
ב"פינת הגאון" 😊
הסיפור הראשון:
"אפשר לקבל אישור?"
הרבה פעמים יש פוסטים
שבסופם יש הנעה לפעולה.
ראית כבר הרבה כאלה,
לדוגמה:-
'רוצים לקבל את המדריך שלי??
כיתבו בתגובה את המילה 'מדריך'
ואשלח לכם'.
לפני כשבועיים העברתי לעצמאיות ועצמאים
הדרכה על הכלים החינמיים
שבעזרתם אני יוצרת סרטונים שיווקיים.
כתבתי על זה בלוג מפורט,
ובבלוג עצמו כללתי קישור
להקלטה עצמה
ולחומרים שלה, כגון
פרומפט מפורט שניתן להתאים אותו
בכל פעם לשירות או מוצר
שרוצים לקדם,
או לקהל יעד אחר.
ובשבוע שעבר העליתי לפייסבוק וללינקדאין
קישור לבלוג הנ"ל
(כדי להניע תנועה אל האתר שלי).
להפתעתי, פנו אלי כמה אנשים בעקבות הבלוג
וביקשו ממני אישור לצפות בהקלטה.
אני מדגישה לך,
שבפוסט עצמו לא כתבתי שיש הקלטה
שאפשר לקבל,
וכל ההנעה שלי לפעולה בפוסט עצמו
היתה לקריאה של הבלוג באתר שלי.
ולמרות זאת אנשים שנכנסו לבלוג
וקראו שם שיש הקלטה,
נכנסו לקישור,
ואז קיבלו הודעה
שהצפייה מותנית באישור שלי
ואכן ביקשו אותו.
אותי זה הפתיע.
הסיפור השני: בסבב המלצות
במפגש נטוורקינג
אני כותבת כבר יותר משבע שנים
בכל יום ראשון בבוקר
מסרים שמטרתם להקל על חיי העצמאים.
אני כותבת גם על דברים פרקטיים
כמו הצבת יעדים בעסק,
אבל הרבה מאוד על חוסן מנטאלי,
כגון על מוטיבציה, פרואקטיביות,
קולות פנימיים ועוד.
המסרים האלה נשלחים למאות רבות של
נמענים שהצטרפו במהלך השנים
לרשימות התפוצה שלי;
לעיתים נדירות אני מקבלת עליהם תגובה
ויודעת שמסר מסויים נגע במישהו,
ובדרך כלל אפילו איני יודעת מה במסר נגע בו.
במפגש נטוורקינג בשבוע שעבר,
בסבב המלצות,
עצמאית מאחד הקיבוצים בצפון,
אישה מאוד עניינית,
קמה להמליץ עלי,
אני הייתי בטוחה
שהיא תמליץ על סדנת המכירות
שהיא עברה איתי לפני כמה שנים.
להפתעתי הגמורה היא דיברה
דווקא על המסרים שלי בתקופה האחרונה
שלדבריה חיזקו אותה במיוחד
בימים קשים במיוחד.
הסיפור השלישי: בהמתנה בתור
לרישום בכנס של סוכני ביטוח
בכניסה לכל כנס יש עמדות שבהן
מדפיסים לך תג עם שמך.
בעודי ממתינה בתור
פונה אלי הסוכן שעמד מאחורי,
סוכן שאיני מכירה,
ולהפתעתי הוא אומר לי:
"את נתת לי טיפ לפני עשרים שנה בערך;
אני לא זוכר איפה זה היה,
אבל אני כן זוכר את הטיפ"
אני מוחמאת, זה ברור,
ואני שואלת אותו בסקרנות רבה:-
מה היה הטיפ שנתתי ?
והוא עונה לי:-
"זה תקופה של כרטיסי ביקור מודפסים,
הימלצת לנצל גם את הצד השני של הכרטיס
ולהדפיס עליו טבלה קטנה,
שעוזרת לאנשים לנהל את הביטוחים שלהם".
(מצאתי כרטיס ישן כזה
וזו התמונה שמעטרת את הפוסט הזה).
מבחינתי היתרון של הדפסה בצד השני של הכרטיס
היה כפול:-
1. לנצל שטח פרסום שברב הכרטיסים
נשאר ריק
ולכן הוא "נדל"נ מבוזבז".
2. לגרום לאנשים שקיבלו את הכרטיס שלי
לשמור אותו אצלם בארנק.
(בעידן שלפני ה Whats'App
או אפילו האינטרנט
כרטיס ביקור מנייר היה הדרך
לשמור על קשר כשהיכרנו מישהו..)
הקשר של החוויות שלי
לעשייה שלך
הפנטזיה של כל מי שפתחו עסק
היא שהקליניקה או המשרד או היומן
יתמלאו מעצמם!
שהשירות או המוצר שלי
פשוט יעברו במהירות
מפה לאוזן,
מפה לאוזן;
הלקוחות שלי ימליצו עלי
במעגלים שלהם
ואני לא אצטרך לעסוק בכלל
לא בשיווק
ולא במכירות !
אגב, היתרון הגדול של נטוורקינג
הוא שהוא מעצים ומזרז את הפל"א
(פל"א = ראשי תיבות של 'פה לאוזן').
ואז המציאות טופחת על פנינו:-
לא רק שאנחנו נאלצים לעסוק בשיווק ובמכירות,
אלא שבהרבה מאוד עסקים,
במיוחד עסקים של אדם או אישה
שהם לבדם בעסק,
הפעולות של שיווק ומכירות
גוזלות את מרבית האנרגיה
ולעיתים גם את חלק הארי של הזמן.
אז איך מצליחים להתמיד בשיווק
לאורך זמן
גם כשלא אוהבים את זה ⁉️
דרך מצויינת אחת היא להזכיר לעצמנו
מדוע פתחנו את העסק הזה.
איך השירות או המוצר שלנו
מיטיבים את החיים של אחרים.
מה השליחות או הייעוד שלנו,
המתנה שלנו לעולם
כשאנחנו בעשייה שלנו.
דרך שניה היא להזכיר לעצמנו
את מה שאותן שלוש החוויות שלי בשבוע שעבר
הזכירו לי.
3 החוויות היו כל כך שונות במהותן;
כל אחת גם היתה במרחב אחר –
אחת ברשתות החברתיות,
השניה בנטוורקינג,
השלישית בכנס.
שלוש החוויות שלי הפתיעו אותי,
ושלושתן היוו עבורי תזכורת חשובה
שאני מאמינה שהיא חשובה גם לך
לגבי העשייה שלך.
הרבה פעמים יש לעשייה שלנו
הד מיידי:-
העברנו סדנה וכתבו לנו המלצה;
ייצגנו לקוח בתיק מורכב
וזכינו לקבל זר פרחים;
טיפלנו בפציינט שהגיע עם גב תפוס
והוא יצא מהקליניקה זקוף ונינוח;
צילמנו מישהו צילומי תדמית
והוא החליף מיד את תמונות הפרופיל שלו בכל אתר;
כל אלה הם הד מיידי לעשייה שלנו.
וההד המיידי הזה
הוא בעיני שכרנו הגדול!
אנחנו רוצים כמובן להתפרנס היטב
מהעשייה שלנו
אבל הסיפוק המקצועי
שאכן היטבנו חיים של אחרים הוא עצום.
התזכורת שאני קיבלתי
שלוש החוויות שלי היו תזכורת חשובה
שלא תמיד ההד לעשייה שלנו הוא מיידי.
מנטורים אוהבים לתת את הדימוי
של אבן שנזרקת למים
ויוצרת הרבה אדוות שמתפשטות במים
הרבה מעבר למקום שבו האבן נחתה.
ואני רוצה להישאר דווקא
עם הדימוי השמיעתי של ההד:-
העשייה שלנו היא סוג של
גלי רדיו שמתפשטים במרחב;
גלי השידור שלנו מגיעים הרבה יותר רחוק
ממה שנדמה לנו,
ולא תמיד אנחנו יודעים לאילו אוזניים
הם הגיעו,
ומי שמע את השידור שלנו
ובמי הוא נגע
ואת חיי מי הוא היטיב.
ככל שאנחנו מרבים בעשייה,
וגם מספרים עליה לעולם,
כך אנחנו מפיצים יותר גלי רדיו
וממגנטים אלינו
את מי שנוכל להיטיב במשהו
את חייו.
אני מקווה שהתזכורת בבלוג הזה שלי
מסייעת לך להתמיד בשיווק שלך,
כי לעיתים קרובות ההד שחוזר אלינו אינו מיידי;
וגם אם ההד חוזר רק כעבור שבועות, חודשים
או אפילו שני עשורים כפי שקרה לי
הוא עדיין מחמם לב.
פינת הגאון
בשבוע שעבר היו לי 3 חוויות שונות
כולן מפתיעות,
אחת ברשתות חברתיות,
אחת בסבב המלצות בנטוורקינג
ואחת בתור הכניסה לכנס סוכנים.
לעיתים קרובות לעשייה שלנו
יש הד מיידי
לדוגמה לקוח שכתב המלצה
או שלח לנו זר פרחים
או משתמש בתמונות שצילמנו אותו.
וזה כמובן מחמם לב!
זה שכרנו הגדול,
לדעת שהועלנו למישהו בעשייה שלנו,
היטבנו במשהו את חייו.
אבל שלוש החוויות שלי הן תזכורת
עבורי וגם עבורך
שככל שאנחנו מרבים בעשייה
וגם מרבים לספר עליה לעולם (=שיווק)
אנחנו מפיצים בעולם גלי קול,
והם מתפשטים הרחק מאיתנו
ומגיעים גם לאוזני מי שזקוק לעשייה שלנו.
לעיתים נדע רק כעבור זמן
מי האזין לשידור שלנו
ובמי נגענו
וזה תמיד מחמם לב.
אבל מרגע שפתחו עסק
זו חובתנו, לא רק זכותנו,
לספר לעולם ולשדר (=לשווק)
על העשייה שלנו,
ולשווק ב ה ת מ ד ה !




