הבוקר הנחיתי זום חוסן נוסף
והיה מפגש מצויין,
ובא לי לחלוק את מה שעבד לי
עם כל מי שמנחה מפגש זום כלשהו
בעת הזו.
אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תמצית שלו בסוף, בפינת הגאון 😊
את המפגש פתחתי עם שאלה וביקשתי
שיענו לי בהרמת יד פיזית, לא של זום.
שאלתי:-
"למי היו הלילה רק אזעקה אחת מקסימום שתיים"
ואז שאלתי: "למי היו שלוש ויותר?"
ואז אמרתי, "שמתי לב שלא כולם הצביעו,
מה זה אומר?"
וכמה אנשים אמרו שלא היתה להם אפילו אחת.
ואז ביקשתי מהם שהפעם יענו לי בצ'אט:-
מי שיש לו ממ"ד בבית, שיכתוב בצ'אט 1.
מי שאין לו ממ"ד אבל יש לו מקלט בבנין, שיכתוב 2
ומי שאין לו, לא ממ"ד ולא מקלט, שיכתוב 3.
זכיתי לשת"פ מלא,
הוקרתי את כולם על שת"פ הפעולה שלהם,
ומשם עברתי לתוכן המפגש.
למה מה שעשיתי עבד היטב,
למרות שהם לא מכירים זה את זה
וגם לא מכירים אותי
ויכול לסייע לכל מנחה בזום ⁉️
1️⃣ הבקשה הראשונה שלי היתה פשוטה,
רק להרים את היד הפיזית,
אפילו לא לטרוח לחפש את הכפתור של הרמת יד בזום.
2️⃣ הבקשה הבאה שלי אמנם דרשה טיפת יותר מאמץ,
אבל עדיין היתה פשוטה יחסית: לכתוב בצ'אט ספרה אחת
3️⃣ השאלות שלי היו בעצם להגיד ש"אנחנו במלחמה",
מבלי להגיד "אנחנו במלחמה".
זה גם נותן הכרה בכך שיש אתגר שמשותף לכולנו כעת,
וזה גם למצוא מהר מכנה משותף לכולנו,
סוג של "ראפור" שעליו מדברים הרבה ב Nlp
על יצירת קשר מהיר של שני אנשים
וכאן זה יצירת "ראפור" לקבוצה.
4️⃣ שתי השאלות בעצם מכלילות את כל המשתתפים
במפגש, כי כל אחד קיבל הזדמנות להתבטא באמצעותן
ונתן לנו "הצצה" למה שהוא מתמודד איתו כעת
5️⃣ בעיני זה הדבר המשמעותי מהכל:-
מה שעשיתי היה בעל ערך פסיכולוגי ענק:-
הרבה פעמים אנחנו נכנסים לזום,
כאשר ההווייה (State Of Mind) שלנו
היא פסיביות.
עצם העובדה שמארגן המפגש הוא "מארח",
גורם לנו להרגיש אורחים:-
זו לא הטריטוריה שלנו,
והמארח קובע בדרך כלל את הכללים כגון:
כן תהיה הפסקה?
מתי?
האם אוכל לשאול שאלות במהלך המצגת ?
הצ'אט יהיה פתוח ?
ברגע שאני שאלתי שאלות והזמנתי תגובה
ברגע שאני גורמת להם לשיתוף פעולה כלשהו,
להרים יד,
לכתוב משהו בצ'אט,
אני בעצם אומרת להם, בלי להגיד להם:
'תהיו פרואקטיביים' (Proactive).
וזה כבר מוביל להוויה אחרת לגמרי בזום:-
"באנו לפה לעבוד, לא רק לשמוע,
אלא גם לפעול"
העברתי אותם תודעתית מהוויה של
צופים במשחק כדורסל,
להוויה של "שחקן ספסל" או אפילו
של שחקן בנבחרת עצמה.
6️⃣מה עוד עשיתי ועבד מעולה ⁉️
אמרתי להם כבר בתחילת המפגש,
שבסוף המפגש אני אעשה סבב,
שבו כל אחד יגיד לנו
משהו אחד (דגש שזה יהיה אחד)
שאותו הוא לוקח מהמפגש.
גם זה הכניס את האנשים להוויה
של קשב אקטיבי,
כי אחרי כל סעיף או עצה שלי
הם היו צריכים לשאול את עצמם,
האם אני הולך ליישם את זה,
לפעול על פי זה.
1️⃣ כן, 1 ! לא התבלבלתי😉
אני נאמנה לשיטתי, ולכן שואלת גם אותך:
מה הדבר האחד שבכוונתך לקחת
מכל מה שכתבתי במאמר הזה?
פינת הגאון לניהול מוצלח של מפגש זום
1️⃣ לפתוח עם שאלה פשוטה,
שניתן להשיב עליה בהרמת יד פיזית
(לדוגמה בעת מלחמה:-
"למי היתה הלילה רק אזעקה אחת, לכל היותר שתיים?")
2️⃣ לשאול שאלה פשוטה,
ולבקש לענות עליה, בסיפרה אחת,
אבל הפעם לענות בצ'אט
(כמו שאלה בסקר:-
"אם יש לך ממ"ד = 1
אם יש לך מקלט בבנין = 2
אם אין לך ממ"ד וגם לא מקלט בבנין = 3)
3️⃣ יתרון ריגשי של שאלות כאלה
שזה נותן הכרה באתגר שמשותף לכולנו,
ולהבליט מהר מכנה משותף לכולנו.
4️⃣ יתרון נוסף ששאלות פשוטות כאלה
מזמינות ומאפשרות לכל אחד ואחת להתבטא
5️⃣היתרון העיקרי בעיני הוא פסיכולוגי:-
הרבה אנשים נכנסים לזום בהוויה
(State Of Mind) של פסיביות;
יוזם המפגש הוא ה HOST,
הוא מארח אותנו,
הוא קובע את הכללים
ואנחנו רק אורחים כאן;
הוזמנו לשמוע,
לא להישמע.
ברגע שהנענו אותם להשיב,
אנחנו אומרים להם מבלי לאמר להם:-
"תהיו אקטיבים"
6️⃣ בתחילת המפגש אמרתי להם
שבסוף המפגש כל אחד יאמר לנו
דבר אחד (אחד בלבד!, זה חשוב),
שאותו הוא לוקח מהמפגש.
זה כבר גורם למשתתפים
להיות בהקשבה פרו-אקטיבית
(מקדמת).
1️⃣ כן, אחד. לא טעיתי 😉
נאמנה לשיטתי אני שואלת גם אותך:
מה הדבר האחד שבכוונתך לקחת מהמאמר הזה ?
