What’sApp
התחילו לדרוש תשלום על
הודעות ברשימות תפוצה
וזה העסיק אותי מאוד בשבוע שעבר.
אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תקציר שלו בסוף
ב"פינת הגאון" 😊
את רשימת התפוצה הראשונה
פתחתי לפני יותר משבע שנים,
ובמהלך השנים הצטרפו אליה
מאות עצמאיות ועצמאים.
בכל יום ראשון בבוקר,
מדי שבוע בשבוע,
שלחתי מסר שמטרתו
להקל על עצמאים את ההתמודדות באותו שבוע.
עברנו יחד תקופות מאתגרות מאוד כמו קורונה,
שִׁבְעָה באוקטובר, חטופים, אירן¹ ואירן²;
אלה היו תקופות מאתגרות לכל ישראלי,
אבל לעצמאיות ועצמאים הן תקופות מאתגרות תמיד
בְּיֶתֶר שְׂאֵת 🙁
כתבתי גם על אתגרים שגרתיים לגמרי לעצמאים,
כמו חזרה לשיגרה אחרי חג ארוך,
או מוטיבציה והתמודדות עם קולות פנימיים.
הדרישה לתשלום תקעה את ההודעות שלי
בין הפטיש לסדן:-
מצד אחד, נדרשתי לשלם
ולכן ההודעות שלי לא נשלחו;
ומצד שני –
לא הצלחתי שהם יגבו ממני את התשלום;
נעזרתי במהלך השבוע
גם בג'מיני וגם בשני אנשי מקצוע;
שאלתי גם בפייסבוק,
אבל אין כנראה אף אחד בישראל
שגם נדרש לשלם על הודעות ברשימת תפוצה,
וגם הצליח לשלם ! ☹️
הפתרון הטכנולוגי שהסתמן:–
להקים קהילה, ובתוכה להקים קבוצה
לצורך המסרים.
הדילמה שזה יצר לי
והקולות הפנימיים שכנראה מוכרים גם לך
מצד אחד:
היה בי קול חזק, שאמר:-
"אנשים זקוקים למסרים שלך";
"אנשים התרגלו לפתוח איתך
את שבוע העבודה שלהם"
מצד שני, עלו בי מיד קולות פנימיים מסרסים,
כמו:-
"יופי, תפתחי קבוצה,
אבל אף אחד לא יטרח להצטרף אליה";
" יהיה לך 'הקיץ של אביה !'";
"זה ששלחת למאות אנשים מסר,
לא אומר שהם בכלל קראו אותו";
והקול שהיה הכי מכאיב היה עובדתי:-
"בשבוע שעבר לא הצלחת לשלוח הודעה,
ובקושי חמישה אנשים שאלו אותך על זה!
אז זה לא שבאמת אנשים מחכים למסר שלך
ביום א' בבוקר! ☹️"
איך הכרעתי את הדילמה שלי ⁉️
ראשית, עניתי לכל אחד מהקולות הפנימיים המסרסים
עם מה שאני קוראת לו "עוּבְדּוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת":-
אני אפתח קבוצה, ומי שיצטרף אליה
זה מי שכן זקוק למסרים שלי
(ומי שלא – זה גם בסדר,
כי גם אני הצטרפתי לקבוצות של אחרים,
ויצאתי מהן לאחר מכן);
לא יהיה לי 'הקיץ של אביה',
כי אנשים אוהבים לקרוא את המסרים שלי!
לכל בלוג שלי נכנסו עשרות רבות של אנשים.
ונכון שרק כמה אנשים שאלו אותי
מדוע לא כתבתי בשבוע שעבר,
אבל זה היה מיד לאחר פסח,
והשבוע הראשון לאחר הפסקת האש,
אז אולי הם היו טרודים עם החזרה שלהם לשגרה.
מה היה השיקול שהכריע את הדילמה שלי ⁉️
אחרי שעניתי לקולות הפנימיים המסרסים שלי
עם עוּבְדּוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת,
חזרתי לקול הפנימי
שדווקא היה בעד פתיחת קהילה וקבוצה
ושאלתי את עצמי שאלה אימונית:-
"מה נותנת לך האמונה,
שאנשים מצפים למסרים שלך בתחילת השבוע?"
האמונה הזו שלי – גם אם היא
רק סיפור שאני מספרת לעצמי! –
האמונה הזו מדרבנת אותי להמשיך
עם כתיבה שנותנת ערך לעצמאים!
בזכות האמונה הזו אני אמשיך לכתוב ולהועיל
בעקביות, בתדירות שבועית קבועה!
וכאן אני מגיעה לסיפורים שלך לעצמך
אני מציעה לך לשים לב לסיפורים שלך לעצמך
כאשר לך יש דילמה:-
אולי הסיפורים שלך לעצמך הם כמו אצלי,
סיפורים שהם בעד העשייה שלך!
סיפורים שאילו הם הולחנו,
הם היו קיצביים, עם "גרוב" שמניע את הגוף.
אם כך, זה מעולה
שהסיפור שלך מדרבן אותך ליותר עשייה,
למרות הקולות הפנימיים המסרסים 💃🏻
אבל עלול להיות שהסיפורים שלך לעצמך
הם דווקא נגד העשייה שלך!
סיפורים שאילו הם הולחנו,
הם היו איטיים ומשרי תחושת כובד, "מורידים".
מילים שמרמזות על סיפור ש"מוריד" לך ואותך
כל מילה שנאמרת בנחרצות היא כנראה מילה שמורידה 🙁
הנה כמה דוגמאות:-
"אני תמיד…" (מסתבך; נכשלת; נופל; נתקעת וכדומה)
"אני אף פעם.." (לא אלמד; לא אצליח; לא אבין)
"כולם…" (יודעים; מצליחים; עושים)
"אף אחד…" (לא יבוא; לא ירצה; לא יסכים)
"עכשיו לא זמן טוב…" (להציע;לפתוח; לקבוע)
"אין לי…" (אומץ; התמדה; יצירתיות)
"אני לא…." (אדם טכנולוגי; אישה של חשיפה ברשתות)
מה הפתרון לשיח פנימי ש"מוריד" לך ואותך ⁉️
ראשית, להפנות את תשומת הלב למילים שלך,
כדי להתחיל לזהות את המילים הנחרצות שלך;
לאחר שזיהית סיפור כזה לעצמך,
אז בכל פעם שתפסת את עצמך עם מילה נחרצת כזו,
כדאי לך לנסח מחדש את המשפט שלך,
רצוי ממש בקול רם !
דוגמאות:-
אם אמרת או חשבת בלב:
"אני תמיד…" (מסתבך; נכשלת; נופל; נתקעת וכדומה);
זה הזמן לומר לעצמך,
רצוי בקול רם:-
"קרה לי הרבה פעמים שהסתבכתי/ נכשלתי/ נפלתי/ נתקעתי"
אם אמרת או חשבת בלב:
"אני אף פעם.." (לא אלמד; לא אצליח; לא אבין)"
זה הזמן לומר לעצמך,
רצוי בקול רם:-
"עד כה לא הצלחתי/ עד כה לא למדתי/ עד כה לא הבנתי"
הדוגמאות האלה הן הנחייה למוח,
שאמנם זה היה הסיפור שלך עד כה,
אבל זה לא אומר בהכרח
שגם המשך הסיפור שלך יהיה כזה.
מילים כמו "עד כה" או
"הרבה פעמים"
(להבדיל מהמילים "תמיד"
או "אף פעם" או "לעולם לא")
הן מילים שפותחות אופציה,
שגם אם עד כה משהו לא עבד,
זה לא אומר שגם הלאה זה יהיה כך.
אז מה הסיפור שלך??
והאם הוא מקדם אותך או מעכב אותך ??
האם הסיפור שלך הוא מוזיקה
ש"מקימה אותך לרקוד"
או שהוא מוזיקה
שמורידה אותך לשבת על מקומך ?
פינת הגאון
🚧 What'sApp חסמו את משלוח
ההודעות שלי ברשימת תפוצה
🫂 הפתרון שהסתמן:
לפתוח קהילה ובה קבוצה
כדי להמשיך לשלוח מסרים לעצמאים
⚖️ נקלעתי לדילמה:-
האם להמשיך ל"להתמסר",
כפי שאני עושה בהתמדה כבר מעל 7 שנים
⚖️ 'בעד' היה, שאנשים מצפים למסרים שלי
'נגד' היו הרבה קולות, ואריציות של
'הקיץ של אביה'
1️⃣ שלב ראשון:-
עניתי לכל אחד מהקולות שהיה 'נגד'
עם עוּבְדּוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת
2️⃣ שלב שני:-
שאלתי את עצמי:-
'מה נותנת לי האמונה
שאנשים מצפים למסרים שלי??'
📕 זיהיתי שהאמונה הזו –
גם אם היא רק סיפור שאני מספרת לעצמי –
עוזרת לי להתמיד עם כתיבה שמועילה לעצמאים
📚 גם לך כדאי לשים לב לסיפורים שלך לעצמך:-
אם הם כמו הסיפור שלי, מקדמים אותך,
ואילו הם היו מולחנים,
הם היו עם "גרוב" שגורם לך לָזוּז –
נהדר.
אבל אם הם מסרסים אותך,
ואילו הם היו מולחנים,
הם היו כבדים ו"מורידים" אותך,
יש לך אפשרות לזהות מילים מורידות
🔻מילים מורידות הן מילים נחרצות,
כמו "תמיד", "אף פעם" "לעולם לא", "כולם" "אף אחד" וכדומה
🔃 אם זיהית שהשתמשת במילים נחרצות
בלב או בקול רם,
כדאי לך לנסח את המשפט מחדש,
רצוי בקול רם,
עם מילים שפותחות אופציה
שמה שהיה בסיפור עד כה –
לא בהכרח גם מה שיהיה בהמשך הסיפור.
לדוגמה, להחליף את "אף פעם" ב"עד כה";
להחליף את "תמיד" ב"הרבה פעמים"
