מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין "סַכִּין" שֶׁשִּׂחַקְנוּ בַּיַּלְדוּת לְבֵין הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּך ⁉️

-"הבעייה שלי היא…"
-'זו לא בעייה!'
-"אז מה זה?"
-'זה אתגר'

אם לא בא לך לקרוא בלוג ארוך,
יש תמצית שלו בסוף, בפינת הגאון 😊

האם לקרוא למשהו 'אתגר'
ולא 'בעיה' זה סתם פילפולי לשון
או שמא צודקים המאמנים
כשהם מקפידים לקרוא לזה 'אתגר'?

 למה זו בעייה לקרוא למשהו "בעייה" ⁉️

נאמר כבר בספר משלי
שחַיִּים וּמָוֶות בְּיַד הַלָּשׁוֹן.

הכוונה שם לדברים שנאמרים לאחרים,
אבל גם בשיח הפנימי שלנו 

למילים יש הרבה כח

כשאני מכנה משהו "בעייה",
אני משדרת למוח שלי
שזה משהו מעיק
שצריך להיפטר ממנו.

להרבה אנשים נצרב המשפט
"Houston, we've have  a problem"
מתוך הסרט על אפולו 13,
למרות שהמשפט המקורי היה
Houston, we've had a problem.
כלומר במציאות האסטרונאוט
דיווח על בעיה
רק לאחר שנפתרה;
אבל האסוציאציה של רבים מאיתנו
למילה "בעיה" בעברית,
היא משפט באנגלית על בעייה
שעדיין קיימת ומסכנת את המשימה
ואת חיי הצוות.

עבור המוח שלנו "בעיה" זה
משהו בדומה למחסום שצץ
ומאלץ אותנו כעת לעצירה
כדי לפתור אותו,
שלא לדבר על הטראומה מתקופת התיכון

של הרבה מאיתנו
שעד היום נלחצים ממשפט שמתחיל במילים
"מכונית יוצאת מחיפה"
או
"ברז אחד ממלא בריכה"…

למה "אתגר" עדיף ?

"אתגר" נתפס ע"י המוח שלנו
כמו משחק או כמו משימה שדורשת פיצוח,
ולכן השימוש במילה הזו
גורם לנו לגייס את כל המשאבים שלנו,
את כל היכולות, היצירתיות ואת הניסיון שצברנו
כדי לעמוד באתגר.

כדי לעמוד באתגר המוח שלנו
מקבל משימה שדורשת ממנו יצירתיות
וגם גישה פרואקטיבית שעליה כתבתי
ממש בבלוג הקודם;

מבחינת המוח זו יצירה,
זו התמודדות,
זה לחזק שרירים,
זו צמיחה והתפתחות;

לעומת זאת לפתור בעייה 
מבחינת המוח זה לסלק מכשול
רק כדי להמשיך בתנועה שהיתה,
שזו אמנם אקטיביות,
אבל ממש לא פרואקטיביות.

אופס, שוב היגענו לאיזור הנוחות …

בהרצדנה (=הרצאה שהיא סדנה) שלי
לפני כמה ימים איתגרתי את המשתתפים
לצאת מאיזור הנוחות שלהם.
ואחת המשתתפות ציטטה מישהי
שממליצה להחליף את הצירוף
'לצאת מאיזור הנוחות'
בצירוף של 'הרחבת איזור הנוחות'.

התאהבתי מיד בהצעה הזו,
בפרט שבכל הרצדנה שלי על חוסן נפשי
או על מוטיבציה
אני משתהה במיוחד על הענין הזה
של הרחבת איזור הנוחות.

הרבה אנשים בטוחים שמעבר ל'איזור הנוחות'
משתרע 'איזור הפחד';
אבל אני מפתיעה אותם עם אמירה אחרת:-
מעבר לאיזור הנוחות מה שמשתרע זה
לא 'איזור הפחד' אלא 'איזור האיתגור'
ובהרצדנה אני מזמינה אותם להצטרף אלי
לסייר באיזור האיתגור.

ההצעה לומר מעתה
'הרחבת איזור הנוחות'
ולא 'יציאה מאיזור הנוחות'
מצויינת בעיני,
כי במילים 'יציאה מאיזור הנוחות'
נצרבה כבר תדמית של משהו מאיים;

'הרחבה' לעומת זאת היא של איזור
שלי כבר נוח להיות בו.

הקרדיט על הצירוף הזה הוא
לאוהד קושמרו,
יו"ר לשכת המאמנים בישראל

מה הקשר של המשחק 'סכין' ⁉️

הרחבת איזור הנוחות הזכירה לי
את המשחק 'סכין'
ששיחקנו בתור ילדים,
ובחרתי בו בתור התמונה שמעטרת 
את הבלוג הזה.

האתגר הראשון בכל תור של המשחק 'סכין'
היה לבחור נקודה בשטח של היריב,
שבה הסכין תצליח להינעץ.

לאחר שהסכין ננעצה,
חוקי המשחק היו שעלי לשרטט קו
באותה הזווית שנוצרה,
עד גבול המעגל של היריב.

לכאורה, כדי לנצח מהר
הייתי צריכה בכל פעם לחצות לשניים
את האדמה שלו;

הבעייה עם האסטרטגיה הזו
שאז לא הייתי מצליחה להגיע
לקו המעגל הרחוק ממני.

לכן החוכמה היתה "לספח" לעצמי בכל פעם רק
מעט מהשטח שלו.

גם בהרחבה של איזור הנוחות
זה מה שאני ממליצה:-
לבחור אתגר, שהוא לא גדול מדי,
אבל גם לא קטן מדי !
להציב לעצמך אתגר
שכמו בסיפור על זהבה ושלושת הדובים
יהיה נכון לך מבחינת המידה שלו –
לא גדול מדי
וגם לא קטן מדי
עבורך.

אם היצבת לעצמך אתגר גדול מדי,
עלול להיות שלא תהיה לך יכולת לעמוד בו,
ואז לא רק שלא צמחת בעקבות האתגר,
אלא שהוספתי לך תסכול ואכזבה.

לעומת זאת, אם האתגר שבחרת
יהיה קטן מדי עבורך,
משהו שיש לך יכולת לבצע ממש "בהליכה",
כנראה שזה יגרום לך לזלזל בעצמך
שלא סמכת על עצמך לאתגר את עצמך באמת.
גם את זה איננו רוצים כמובן.

אני מניחה שבעת הזו
של מלחמה
איזור הנוחות שלך הרבה יותר מצומצם
מאשר ברגיל ! ;

ועדיין אני ממליצה לך 
לְאַתְגֵּר את עצמך מדי יום,
ובהתאם למה שמתאפשר לך,
עם מְשִּׂימֹנֶת או 
פְּעֻלּוֹנֶת
שבכל זאת חשוב לך לבצע
כדי להרחיב את איזור הנוחות שלך

פינת הגאון

💪🏻 למילים יש כח;
      כבר במשלי נאמר ש
      חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַלָּשׁוֹן

🚧 המילה 'בעייה' משדרת למוח
      מכשול שעוצר את התנועה וצריך לסלק אותו

🏋🏻‍♀️ המילה 'אתגר' לעומתה משדרת למוח
      שיש כאן משהו לפצח,
      שצריך לגייס את כל המשאבים, היכולות,
    היצירתיות, הנסיון שלנו כדי לפצח אותו.

🏋🏻‍♀️ 'בעיה' היא שפה תגובתית;
    'אתגר' היא שפה פרואקטיבית
    שעליה כתבתי בבלוג הקודם 

🚪'יציאה מאיזור הנוחות'
    נשמעת כמו איום.
    עדיף לדבר על 'הרחבת איזור הנוחות'

🔪 במשחק 'סכין' ששיחקנו בילדות
    האסטרטגיה הנכונה לא היתה
    לחצות לשניים את השטח של היריב,
    אלא להרחיב את השטח שלנו
    ולספח אלינו רק קטעים קטנים של אדמתו

👱🏻‍♀️ כך גם בבחירת אתגר עבורך:
      כמו בסיפור על זהבה ושלושת הדובים:-
      אתגר שלא יהיה גדול מדי
(כי אי עמידה בו תתסכל אותך);
      אבל גם לא יהיה קטן מדי עבורך
      (כי זה יגרום לך לזלזל בעצמך,
      שלא העזת לאתגר את עצמך באמת);
      
 🤏🏻 אני ממליצה לך
גם בימים האלה
לְאַתְגֵּר את עצמך מדי יום, 
ובהתאם למה שמתאפשר לך,      
עם מְשִּׂימֹנֶת או 
פְּעֻלּוֹנֶת
כדי להרחיב את איזור הנוחות שלך
      שכנראה הצטמצם מאוד נוכח המלחמה