קיבלתי את הסרטון של שגיא דקל חן
שר את "קרן שמש"
12 שעות אחרי שהוא עלה ליו טיוב,
וכבר היו לו 12 אלף צפיות.
אנשים צופים בו בלופ ונחנקים מהתרגשות
שוב ושוב ושוב.
אחרי 20 שעות כבר היו לו
25 אלף צפיות
ואחרי 22 שעות 37 אלף איש כבר צפו בו.
המשפט הראשון ששגיא אומר בסרטון הוא:-
"אני לא זמר; אני אבא ששר"
ובעיני המשפט הזה מתמצת את החוסן שלו
להיות שבוי כמעט 500 יום, בתנאים לא אנושיים.
הספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים" שכתב סטיבן קובי
תורגם לעברית לפני שלושים שנה כמעט.
הראשון מבין ההרגלים שהוא מונה בספרו הוא פְּרוֹאַקְטִיבִיּוּת.
סטיבן קובי מבחין שם בין "מַעְגַּל הַדְּאָגָה" לבין "מַעְגַּל הַהַשְׁפָּעָה".
תחומי הדאגה שהוא מונה הם:
בעיות בריאותיות, קשיים אצל בני משפחה קרובים,
קשיים תעסוקתיים, התמודדויות ברמה העולמית/מדינית ועוד.
הוא לא העלה על דעתו שמישהו ייחטף מביתו,
ויוחזק בשבי בתנאים לא אנושיים.
במעגל הדאגה יש לנו מעט מאוד יכולת להשפיע,
ולעיתים אנחנו ממש חסרי יכולת כלשהי להשפיע ❗
תנאי השבי שבהם הוחזקו מי ששבו אלינו בחיים
וחוסר הידיעה שלהם לגבי גורל יקיריהם
הם מעגל דאגה ענק,
שלא לדבר על "תֵּאוֹרְיַת הַצְּרָכִים" של אברהם מאסלו,
שבבסיסה הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים!
ולמרות שזה מעגל דאגה ענק,
שכמעט לא מותיר מקום למַעְגַּל הַהַשְׁפָּעָה,
אנחנו שומעים מעוד ועוד שבים,
שהם הצליחו לתחזק את מעגל ההשפעה שלהם.
שגיא לא רק הזכיר לעצמו את המשפחה שלו שרה יחד
באוטו או בסלון,
הוא דמיין והאמין שהם עוד ישירו יחד את "קרן שמש"
וזה עזר לו להחזיק מעמד,
ולשמחתנו זה אכן קרה.
אני מאמינה
שיש לנו הרבה פחות שליטה ממה שנדמה לנו
ומצד שני שיש לנו הרבה יותר בחירה
ממה שאנחנו חושבים.
הבחירה שלנו היא לגבי שני דברים:-
הגישה שלנו
והעשייה שלנו.
לאף אחד מאיתנו אין מעגל השפעה
100% מהזמן ומתשומת הלב.
בוודאי לא בימים האלה.
אני מזמינה אותך לזהות
מה החלוקה שלך באחוזים בין שני המעגלים,
בין "מַעְגַּל הַדְּאָגָה" לבין "מַעְגַּל הַהַשְׁפָּעָה".
אם זיהית כמה אחוזים יש לך בכל מעגל,
אני מאתגרת אותך להגדיל את מעגל ההשפעה שלך
בעשרה אחוזים בערך מגודלו
(לדוגמה מעשרים לעלות ל 22%,
משלושים לעלות ל33%).
לוואי שכולנו נוכל לחבוק בהקדם את יקירינו 🙏
