מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין "שְׁאֵלַת הִפּוּךְ" לְבֵין הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּך ⁉️

לקוחה של מתאמן שלי פתחה עסק חדש,
שאינו קשור לעסק הראשון שלה
וממוקם בעיר אחרת, לא ממש סמוכה.
היא פנתה למתאמן שלי, שהוא מעצב גרפי,
בבקשה שיעצב לה לוגו וגם מדבקות למקום החדש,
לחלון הראווה שהוא פינתי,
לחלון פנימי שהוא עגול משום מה
וגם לרצפה.

למתאמן שלי לא התאים להתעסק בכך,
לנסוע לשם, לבצע מדידות,
לעצב את המדבקות
ואז לנסוע שוב כדי להדביק אותן.

לכן הוא המליץ ללקוחה שלו
שתיפנה לקולגה צעירה שלו
שגרה באותה עיר ממש,
ולדעתו תתאים מאוד למשימה המורכבת הזו
והלקוחה אכן פנתה לאותה קולגה צעירה
והתחילה בתהליך איתה.

אבל אז התחיל טיפטוף של שאלות
מהלקוחה אל המתאמן שלי:-
'מה דעתך על צבעי הלוגו לעסק החדש?'
ו'מה דעתך על הגופן שהיא בחרה?'
ו'תציץ רגע במדבקה – היא לא עמוסה מדי?'
וכן הלאה וכן הלאה.

המתאמן שלי עוזר בשמחה כשעולה שאלה בקבוצה,
ולא פעם ראיתי תשובות שלו בפייסבוק כשמישהו
פנה אל "חוכמת ההמונים";

המתאמן הוא אסרטיבי בד"כ,
וזה אומר שאין לו בעיה להציב גבולות,
אבל הפעם הוא התקשה מאוד להציב
לאותה אחת את הגבול ולכן התעלם
כשפנתה אליו שוב לפני יומיים.

באימון הרגשתי שמשהו "יושב עליו"
וביקשתי ממנו לשתף אותי,
ואז עלה הסיפור הנ"ל.

שאלתי אותו מה שונה בסיפור הזה,
למה דווקא כאן הוא כל כך טעון.
ותשובתו היתה שוב ושוב:-
"נמאס לי להיות פראייר.
נמאס לי שאנשים לא משלמים לי,
ורוצים שאעזור להם".

זאת תחושה שיכולתי להבין אותה בקלות,
ואולי גם לך יש תחושה כזו מדי פעם,
שיש אנשים שהם "לַקְחָנִים" וְלֹא לָקוֹחוֹת
(הם לוקחים ולוקחים ולוקחים…).

אבל היתה לי תחושה מההיכרות איתו,
שעדיין לא היגענו לשורש הענין.

ולכן שאלתי אותו:-
'חזרת פעמיים-שלוש על זה שהיא לא משלמת.
נניח שהיא כן היתה משלמת לך על הייעוץ שלך,
מה אז ⁉️
האם אז היה בסדר לך לייעץ לה⁉️'

תשובתו לא איחרה להגיע:-
'לא, ממש לא!
זה לא ענין של כסף!
המלצתי לה על קולגה שלי,
כי אני מאמין שהיא מתאימה למשימה,
ואני לא אלך מאחורי גבה של הקולגה עם ייעוץ שלי!
הלקוחה שלי צריכה לסמוך על הקולגה
ואם משהו לא עובד שם מספיק טוב לטעמה,
שתציף את זה מול המעצבת ההיא'

עזרתי לו לנסח תשובה בהתאם
(התחלנו כמובן עם הוקרה,
וגם עד כמה מחמיא לו שדעתו חשובה לה..)

אחרי ניסוח ההודעה הוא היה פנוי להתמקד באמת לאימון 🎯
אחרי הכל הרבעון הראשון של 2025
מסתיים אוטוטו,
וכדאי לסקור אותו (מה עבד היטב/ מה לא עבד)
ולתכנן את הרבעון הבא,
לא ⁉️

אֵיךְ זֶה קָשׁוּר לָעֲשִׂיָּה שֶׁלּך ⁉️
מה שחשף את שורש ההתנגדות העזה
של המתאמן שלי
היה ששאלתי אותו שאלת היפוך :-
'נניח שהיא כן היתה משלמת לך על הייעוץ שלך,
מה אז ⁉️'
אולי ההשראה שלי לשאלת ההיפוך
הגיעה מהיכרות כלשהי שלי עם
"שיטת העבודה" של ביירון קייטי;
אולי ההשראה היתה מהרצאה של שלמה כוכב
לפני כמה ימים על קבלת החלטות "פסיבית"
לעומת "אקטיבית".

שאלת היפוך יכולה להיות כלי מצוין
לקבל בהירות כשיש לך דילמה
או תחושת "תקיעות".
היא גם כלי מצוין
בכל פעם שמשהו (או מישהו) מעצבן אותך
מעבר ליכולת ההכלה שלך 🙁

לשְׁאֵלַת הִפּוּךְ יש שני חלקים:-
הראשון – "נניח שכן…."
השני – "מה אז ?"
כשאנחנו הופכים את הסיטואציה העכשווית,
יותר קל לנו לזהות מה היינו רוצים שיקרה.