אֵיךְ מֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה יְכוֹלָה לְהֵיטִיב אֶת חַיּיך ⁉️

האם יצא לך כבר לחשוב על … החשיבה שלך ⁉️
יש תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה
שהמחקר לגביו ממש בתחילתו וזה תחום מרתק בעיני שנקרא
מֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה והמשמעות היא חשיבה על החשיבה שלנו.

אני כותבת לעיתים קרובות על הקולות הפנימיים
שמטרתם הראשונית אמנם היתה טובה, לשמור עלינו
שלא נתבזה או ניכשל,
אבל הבעיה היא עם מינון היתר שהם לקחו לעצמם
ועוצמת הקול שלהם אצלנו בראש.

כדי 'לקחת לקולות הפנימיים את המגפון'
הפניתי את תשומת ליבך למילים "מחשידות",
כגון 'תמיד', 'אף פעם' 'אף אחד', 'כולם' וכדומה,
וגם היצעתי לך כלים כמו 'עוּבְדּוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת'
כדי לסתור את הקולות שמדברים שטויות ממש,
אבל לנו עצמנו נשמעים מאוד הגיוניים.

אני מקווה שיש לך היום יותר מודעות לקולות הפנימיים שלך.
עצם המודעות הזו שלך לקולות הפנימיים שלך
היא בעצם מֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה.
יש לך מחשבה על המחשבות שלך שמעכבות או מסרסות אותך,
וזה מצוין, כי כשיש לך מודעות אליהן,
יש לך יכולת להמיר אותן במחשבות שמקדמות אותך !

אני רוצה להציע לך כעת לקחת את העניין הזה צעד קדימה:-
אם עד כה הצלחת לזהות מחשבה שחלפה לך בראש
ולהמיר אותה במחשבה אחרת,
אני רוצה להציע לך לחשוב מראש על מחשבה
שכנראה חולפת לך בראש
בסיטואציה שמלחיצה או שמערערת אותך באיזשהו אופן.
הסיטואציה יכולה להיות לדוגמה לדבר מול קהל
או לריב עם מישהו.

בעצם אנחנו מבצעים מֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה באופן אינטואיטיבי
כשאנחנו משחזרים אירוע שבו לא היינו במיטבנו,
וחושבים איך לנהוג בפעם הבאה.

אני מניחה שגם לך קרה שמרב התרגשות "התייבש לך הפה".
אני זוכרת רגע לפני תחילת המופע שלי,
שכל כך התרגשתי, שהיתה לי תחושה שהלשון התנפחה לי
והיא ממלאת את כל חלל הפה
כך שהיא לא תנוע בפה ולא אוכל בכלל לדבר.
אז שתיתי לגימת מים, וזה עבד.

הטריק הזה של לגימת מים כנראה מוכר לך,
וגם הוא בעצם מֶטָא קוֹגְנִיצְיָה,
כי מישהו יעץ לך לעשות את הפעולה הזו ברגע של לחץ.

לפעולה הזו של שתיית מים יש כמה יתרונות –
ראשית, ברמה הפיזית – להרטיב את הפה;
אבל עצם המחשבה 'אני אשתה מים' היא כבר
להסיח את דעתך מהמחשבות שקדמו לה
(כגון 'שלא אעשה שוב פאדיחה'
או 'מה עשיתי לעצמי',
'הלב שלי דופק על 100 קמ"ש');

יתירה מכך, לשתות מים היא פעולה,
ופעולה היא אחד הכלים המומלצים של מֶטָא קוֹגְנִיצְיָה.
ובנוסף – ההחלטה לשתות מים מחזירה לך את האונים שלך
בסיטואציה שגרמה לך לחוש חוסר אונים.

כל פעולה שחשבת עליה מראש
לסיטואציה מלחיצה או לא לא נעימה לך
היא מצויינת, לדוגמה:-
כשנתחיל לריב אני –
אלך לחדר השני/ אציע שנשתה קפה/ אגיד "סטופ כדור הארץ".
העיקר הוא לחשוב מראש על פעולה כזו.

איזה כלי מומלץ נוסף יש למֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה להציע ?
לחשוב מראש על מחשבה שתמיר את המחשבות המלחיצות.
אם לדוגמה בחינות מלחיצות אותך,
וכבר בתחילת הבחינה יש שאלה קשה,
ועולות לך מיד מחשבות שרצות כמו סרט אסונות
בסגנון 'וואו, איזו בחינה קשה,
אני בטוח נכשל/ת',
כדאי לך לחשוב מראש על המחשבות שיכולות להמיר אותה,
כגון 'למדתי המון לבחינה הזו' או 'נעבור לשאלות הבאות
ולזאת נחזור אח"כ'.
אם זה נשמע לך כמו טיפים של מורה,
זה לא במקרה:-
מורים פגשו כבר הרבה נלחצים ונלחצות
והם מכירים את עיוותי החשיבה האלה
ולכן הם מציעים את הטיפים האלה מראש.

המחשבה לעבור לשאלות הבאות ולחזור לשאלה הראשונה אח"כ
היא מצויינת מהרבה בחינות של מֶטָא-קוֹגְנִיצְיָה:-
זו גם מחשבה שעליה חשבת מראש,
זו גם תוכנית פעולה מעשית,
וזה גם להחזיר לך את תחושת האונים.
תכל'ס – היכולת שלך להשיב על השאלות האחרות
גם תחזיר לך את הבטחון להתמודד עם השאלה הקשה.

כשהכנתי תלמידים במכללה לבחינות "אמריקאיות"
כדי לקבל רשיון של משרד האוצר,
נתתי להם הנחיה כזו:-
"אסור לך לענות על השאלה הראשונה!
גם לא על השניה או השלישית, אפילו לא על הרביעית…
תענו רק על שאלה שכאשר אתם רואים אותה,
היא כל כך קלה לכם, שעולה לכם חיוך על הפנים!
ורק אח"כ חיזרו לשאלות שעליהן דילגתם, כמובן"

אני מזמינה לחשוב על סיטואציה שמלחיצה או מערערת אותך,
ולחשוב עליה כעת,
ולתכנן כעת, מראש, מה המחשבה או הפעולה שלך כשהיא תקרה.