אֵיךְ לִמְצֹא מַשְׁמָעוּת
גַּם בִּפְעוּלוֹת כְּמוֹ שִׁיוּוּק אוֹ מְכִירוֹת ⁉️

'דורית, מה את עושה?'

אילו עניתי לך – 'אני חוצבת',
זו היתה תשובה נכונה ברמה הפיזית;
אילו עניתי לך – 'אני מתפרנסת',
זו היתה תשובה נכונה ברמה הכלכלית;

אילו עניתי לך – 'אני חוצבת מנהרה',
זו היתה תשובה נכונה ברמת התכלית;
אילו עניתי – 'אני חוצבת מנהרה כדי לקצר לי
את הדרך הביתה',
זו היתה תשובה נכונה ברמה האישית;
אילו עניתי – 'אני חוצבת מנהרה
כדי לקצר גם לאחרים את הדרך',
זו היתה תשובה נכונה ברמת החברתית;
ואילו עניתי לך, שכך אני מממשת את הייחודיות שלי,
זו היתה תשובה ברמת המשמעות או הייעוד שלי.

אני מתייחסת בכתיבה שלי לבעלי עסקים
כי אצלם זה יותר מוחשי מאשר לגבי שכירים,
אבל שש הרמות שמניתי לעיל –
החל ברמה הפיזית ועד לרמה הגבוהה של משמעות –
שש הרמות האלה נכונות גם לגבי שכירים.

לפני שאנחנו פותחים עסק
יש לנו פנטזיה שאם אנחנו נהיה טובים בתחומנו
אז הלקוחות שלנו יגיעו מעצמם.

אבל אז מתברר לנו מהר מאוד שכדי שהלקוחות יגיעו אלינו
אנחנו צריכים לעשות הרבה מאוד פעולות
שלא כולן אהובות עלינו
כמו שיווק, מכירות, פרסום, ניהול כספי,
כל מיני משימות מהסוג הזה,
כל מיני התעסקויות מהסוג הזה.

ולעשות פעולות שלא אהובות עלינו
גוזל מאיתנו גם זמן וגם אנרגיה.
לפעמים זה מעיק עלינו כאילו אנחנו סוחבים סלע כבד.

תכל'ס  כדי להמשיך לעשות את מה שכרוך בניהול עסק
נחוצה בשביל זה אנרגיה ונחוצות גם תשוקה,
או לפחות התלהבות.

לא חשוב מה העסק שלך – מכירת מוצר או מתן שירות,
עדיין תכליתך היא להיטיב את החיים של אנשים,
את בריאותם, מצבם החומרי, או את איכות החיים שלהם.

אם אנחנו קמים עם התשוקה הזו להיטיב חיים של אחרים,
הפעולות הנילוות מבחינתנו הן חלק מ'עסקת החבילה של העסק' –
ואז יותר קל לנו לתפעל גם אותן;
הן האמצעי להגיע אל המטרה
של להיטיב חיים של אחרים.

מה כדאי לך לעשות ⁉️

להזכיר לעצמך בכל בוקר
מדוע בעצם פתחת את העסק
ואיך העשייה שלך מיטיבה חיים של אחרים.

אני מאמינה שהתזכורת הזו
עוזרת לשאת את הנטל של משימות שלא אהובות עלינו.

איך ליישם את עקרון שש הרמות⁉️

ההשראה לרעיון של חציבה היתה בסיפור (אולי חסידי)
שאת מקורו לא מצאתי;
אבל כידוע לך אני איני חוצבת למחייתי
ונראה לי שגם לך אין מחצבה😊 

אז איך ליישם את עקרון שש הרמות?
מה כן אנחנו עושים?
אנחנו מנהלים שיחות עם לקוחות
שמתעניינים במוצר או בשירות שלנו.

כאשר אי"ל מתקשר (אי"ל -ראשי תיבות שאני המצאתי-
אולי יהיה לקוח) – השיחה מתנהלת ברמה הפיזית;
ברמה הכלכלית חשוב לי כמובן שיהיו לי עוד לקוחות;
אבל כשאני מנהלת את השיחה בהוויה של מימוש הייעוד שלי-
להיטיב את חייו של אי"ל,
אני מנהלת את כל השיחה איתו לגמרי אחרת.

בסדנת המכירות שלי אני מדגישה כבר בתחילתה
שכדאי לאמץ את ההווייה הזו:-
"אני לא מוכרת! אני פותרת;
אני לא מוכרת! אני עוזרת"

וכשאני קשובה באמת בשיחה עם אי"ל
להבין מה נחוץ לו,
והאם אני זו שיכולה לעזור לו,
יותר סיכוי שאי"ל ירצה לקנות ממני,
אני לא אצטרך לשכנע אותו ו"למכור" לו.


קרדיט לצלם ניר קופרמן
ולבינה LovArt