"מה אתה רוצה?"
זו שאלה מפתיעה לשאול מתמחה ברפואה,
שכבר למד 8 שנים ועבר הרבה בחינות עד שהגיע לרגע הזה.
אבל זה מה שחבריו המתמחים של ברדלי שאלו אותו
בפרק 12 בעונה הראשונה של "המתמחה" ב'נטפליקס'.
וזו שאלה שלעיתים התשובה עליה בהירה ופשוטה
ולעיתים היא מהפכת לנו את הבטן.
אני מאמנת כעת אקדמאית שפוטרה
והתחילה לזהות שלא בא לה להמשיך במה שעשתה
עד כה;
אני מסיימת לקרוא ספר שואה,
ספר מהקשים בספרי שואה שקראתי.
הספר נקרא "הבחירה" וכתבה ד"ר אווה אדית אגר;
לפיד שלי בפייסבוק קופצים עוד ועוד פוסטים
על החטוף שרוחו לא נחטפה,
אלי שרעבי, שהוא וספרו ב'שבוע הספר';
ואם בכך לא די – פייסבוק מציג לי גם
פוסט של אריה קגן,
בעל המכללה שבה למדתי Nlp,
שבו הוא צילם קטע מהספר של אלי שרעבי
על בחירה
והקטע מתחיל במילים:
"אני יכול לבחור. או להיכנס למנהרה או למות.
כל הזמן יש בחירה"
ואריה קגן שואל:
האמנם ? האמנם תמיד יש בחירה ?!
אז השאלה של בחירה, של פוקוס,
של העמדה שלי כלפי המציאות,
של משמעות וייעוד
זו שאלה שמתהדהדת לי בימים אלה מכל עבר.
בתיכון קראנו את הספר של ויקטור פרנקל,
שורד שואה אחר, 'האדם מחפש משמעות'.
זה לא היה בחומר הלימוד,
זה היה הלימוד שמחפשים בגיל הנעורים,
במיוחד אם נולדת לשני ניצולי שואה כמוני.
איך שורדים את התופת ?
איך ממשיכים לתת אמון באנשים
אחרי שחווים רוע שטני ודה-הומניזציה ?
אחד הדברים שהשפיעו במיוחד על ד"ר אגר
הוא הספרון של ויקטור פרנקל שנתן לה
בחור שזיהה שהיא 'מִשָּׁם'.
מה קרה לה כשהיא קראה את הספרון?
ד"ר אגר מספרת: “לבי נפתח. אני בוכה.
איננו יכולים לבחור אם להיעלם אל תוך החושך,
אבל אנחנו יכולים לבחור להדליק את האור…
ההבנה הזאת תשנה את חיי.”
הרבה פעמים אנחנו עסוקים
באכזבה שלנו מהחיים –
החיים הם לא מה שרצינו מהם.
הבעיות, המהמורות, המחלות שלנו או של היקרים לנו,
כל אלה הם ממש לא מה שֶׁזִּימׇּנוּ לעצמנו
או היה כלול באיחולים של אחרים או שלנו לעצמנו.
אבל דווקא אלה הם
שמחשלים את האופי שלנו
ויתירה מכך:-
הם שנותנים לנו תחושת חַיּוּת
ולעיתים אף תחושת משמעות.
הידעת ?
שיעור ההתאבדות בשוויץ גבוה פי 3
כמעט מאשר בישראל.
שוויץ, מדינה שלווה שבה יום דומה ליום
והשבוע הזה דומה לשבוע שעבר
וגם לשבוע הבא;
לעומת מדינה שבה לפני שבועיים
עדיין חווינו איום קיומי
והירגשנו בממ"ד בו זמנית גם בני מזל
וגם עלולים להיות חסרי מזל
אם תהיה פגיעה ישירה דווקא בממ"ד שלנו.
ויקטור פרנקל מציע בספרו להפסיק לשאול
'מה אנחנו רוצים מהחיים',
ולהתמקד בשאלה:
'מה החיים מבקשים מאיתנו'
אני מזמינה אותך לחשוב
מה המתנה הייחודית שלך שאיתה באת לעולם?
מהו בעל משמעות עבורך לדעת שהיית או ביצעת
או הגשמת?
מה הייעוד שלך ?
